הראל בע"מ - חברה לבטוח נ' אביתר ואח'

פסק דין

1.התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב מבוטח התובעת בתאונה נשוא התביעה, תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת ורכב הנתבעים. התביעה הוגשה נגד הנתבעים כמחזיקי הרכב, והם הגישו הודעת צד ג' נגד מבטחת הרכב.

הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הדיון בתביעה יפוצל, תחילה תידון התביעה העיקרית ורק לאחר מכן, ובמידת הצורך, תידון ההודעה לצד שלישי. פסק הדין מתייחס רק לתביעה העיקרית. עם זאת יצויין כי לטענת הצד השלישי אין כיסוי ביטוחי לתאונה הנדונה בשל זהותו של הנהג ברכב במועד בתאונה.

2.המחלוקת בין הצדדים מתייחסת הן לגבי נסיבות התאונה, הן לגבי זהות הנהג ברכב הנתבעים, והן לגבי אחריותם של הנתבעים לתאונה. העידו בפני נהג רכב התובעת, נוסע ברכב התובעת, והנתבע 1. הוגשו גם מסמכים ותמונות, לרבות תיק המשטרה.

3.אשר לנסיבות התאונה. מדובר בתאונה קשה בעקבותיה ניזוקו קשה שני הרכבים המעורבים; לרכב התובעת נגרם אובדן מוחלט. התאונה אירעה סמוך למחלף כפר שמריהו כששני הרכבים נוסעים מכיוון צפון לדרום. לגרסת התובעת רכבה נסע בנתיב הימני בכביש ולפתע הגיח מאחור רכב הנתבעים שנסע בנתיב השמאלי ובמהירות רבה, סטה ימינה ופגע ברכבה בצידו השמאלי אחורי. כתוצאה מהפגיעה נזרק רכב התובעת אל מעקה הבטיחות שבמרכז הכביש ונגרמו לו נזקים נוספים. הנתבעים טוענים שהתאונה אירעה באשמתו של רכב התובעת שפגע ברכבם וגרם לתאונה.

4.בחנתי את גרסאות הצדדים והגעתי למסקנה שהתאונה אירעה כמתואר על יד התובעת. למעשה אין לנתבעים גרסה של ממש לאשר אירע בעת התאונה.

גרסת התובעת נתמכת בעדותם של שני אנשים: נהג הרכב ונוסע ברכב. נהג התובעת העיד שהוא נהג רכבו בנתיב הימני ורכב הנתבעים הגיע "כמו מטוס" (עמ' 1 שורה 22), פגע בו מאחור, סטה למעקה הבטיחות, הסתובב ושב ופגע ברכבו מלפנים, וכתוצאה מכך הסתובב רכבו מספר פעמים. עדות הנהג תואמת בעיקרה לאמור בהודעתו במשטרה (ת/2). אומנם בהודעתו במשטרה טען הנהג שרכבו פגע גם במעקה הבטיחות ובעדותו טען שלא כך היה, אך בהתחשב באופי התאונה, במיקום הפגיעות, בעוצמת הפגיעות, בכך שהרכב נפגע מספר פעמים ובמספר מוקדים, ובהתחשב בזמן שחלף מעת התאונה ועד למועד מסירת העדות, אינני סבורה שיש לייחס משמעות של ממש לשוני זה.

הנוסע ברכב התובעת העיד שעובר לתאונה נסע רכב התובעת בנתיב הימני ורכב הנתבעים הגיע מאחור, איבד שליטה, סטה לכיוון רכבם, פגע בו, וכתוצאה מכך נזרק הרכב אל עבר מעקה הבטיחות ונפגע מלפנים. עדות זו תואמת בעיקרה לאמור בהודעתו במשטרה (ת/4).

אכן כן גרסת עדי התובעת אינה זהה בכל פרטיה אך בעיקרו של דבר שני העדים העידו שעובר לתאונה הם נסעו בנתיב ימני, שהתאונה אירעה כתוצאה מכך שרכבם נפגע בצידו השמאלי אחורי מרכב הנתבעים, שרכב הנתבעים הגיח מאחור ובמהירות רבה, ושלאחר המכה הראשונית נפגע הרכב פגיעות נוספות מלפנים. הנתבעים הצביעו בסיכומיהם על אי התאמות שונות בין העדויות ובין ההודעות במשטרה, ובין העדויות בינן לבין עצמן; אינני סבורה כי אי התאמות אלו מכרסמות בעדויות.

הנתבעים שבים ומדגישים כי לא נערך דו"ח בוחן ועל כן לא הוכחו נסיבות התאונה. אינני מקבלת טענה זו. בתאונות רבות, ולמעשה ברובן המכריע, לא נערך דו"ח בוחן, ועדין על בית משפט לקבוע, על פי מאזן ההסתברויות, כיצד אירעה התאונה, ומי אחראי לה.

יתר על כן. בחינת גרסת הנתבעים מעלה שאין להם לנתבעים כל גרסה ממשית לגבי נסיבות התאונה. בכתב ההגנה לא הובאה גרסה פוזיטיבית וכל שנטען הוא כך: "בעוד הנתבע נוסע בנתיב האמצעי אירעה תאונת דרכים שבה היה מעורב רכבם של הצדדים וקיים חשש סביר שרכב הטויוטה (= רכב התובעת – י.ר) הוא האשם בתאונה" (סעיף 2 לכתב ההגנה). על פניו, אין מדובר בגרסה היכולה לעמוד מול גרסת התובעת. גם בהודעת הנתבע במשטרה אין גרסה ממשית, וכל שטען הנתבע 1 הוא שרכבו הוסע בנתיב אמצעי "ולפתע פגעתי במעקה הבטיחות והשלב הבא שאני זוכר זה שכרית האוויר התפוצצה לי בפנים ... לגבי נסיבות התאונה, אינני זוכר מהיכן הגיע הרכב הפוגע ואיך התרחשה התאונה" (ת/5). גם בעדותו בפני לא ידע הנתבע 1 לומר כיצד בדיוק אירעה התאונה.

לאור האמור אני מקבלת את גרסת התובעת לפיה התאונה נגרמה כתוצאה מכך שרכב הנתבעים פגע ברכבה מאחור, ועל כן האחריות לתאונה רובצת במלואה על רכב הנתבעים.

5.מחלוקת נוספת מתייחסת לזהות נהג רכב הנתבעים, וזו למעשה המחלוקת העיקרית אף שהיא רלוונטית יותר לחזית שבין הנתבעים לצד השלישי, ופחות לחזית שבין התובעת לנתבעים. הנתבע טוען שהוא זה שנהג ברכב, ולידו ישבה נוסעת, אורחת מחו"ל, הגב' קרן סולברס; הצד השלישי טוען שברכב נהגה הגב' סולברס והנתבע ישב כנוסע לידה, ובנסיבות אלו אין כיסוי ביטוחי.

בחנתי את מכלול חומר הראיות ומסקנתי היא שלמרות טענות הנתבעים לא הנתבע נהג ברכב בעת התאונה אלא הגב' קרן סולברס. מסקנה זו מבוססת הן על עדותו של הנתבע במשטרה (ת/5) והן על עדויות עדי התובעת בפני ובמשטרה.

בהודעת הנתבע במשטרה, הוא טען בתחילה שהוא זה שנהג ברכב והוא גם תיאר את נסיבות התאונה (ת/5 שורות 1 - 10). ואולם בהמשך ההודעה נכתב שבמהלך החקירה מסרה החוקרת לנתבע שלפי עדות אחרת, בעת התאונה נהגה ברכב נהגת, ובתגובה אמר הנתבע שהוא: "רוצה לחזור בי מעדותי עד עכשיו ולומר את האמת" (שורות 13 – 14). הנתבע הוזהר על ידי החוקרת שהוא עומד להיחקר על מתן עדות כוזבת, הוא מסר שהוא מצטער על העדות שמסר, שהוא היה מבולבל ונרגש, והוא מבקש להעיד שברכב נהגה נהגת בשם קרן סולברס, והוא ישב לידה. לשאלת החוקרת טען הנתבע כי לקח על עצמו את התאונה מאחר והוא חש "אשמה נוראית" (עמ' 2 להודעה שורה 3).

בעדותו בפני טען הנתבע שבניגוד לאמור בהודעתו במשטרה הוא זה שנהג ברכב, ובמשטרה הוא שינה גרסתו עקב לחץ כבד שהופעל עליו על ידי שתי החוקרות שחקרו אותו לאחר התאונה. אינני מאמינה לעדות חדשה זו, הסותרת את האמור בהודעה במשטרה.

טענת הנתבע כי החוקרות במשטרה לחצו עליו לשנות גרסתו ולהעיד עדות שקר, תמוהה בלשון המעטה. לא הובהר מה יכול היה לגרום לחוקרות ללחוץ על הנתבע לשנות גרסתו, וגם הנתבע לא הצביע על כל נימוק שיבהיר זאת. הנתבע גם לא ביקש לחזור למשטרה ולתקן את העדות, הוא לא התלונן בפני הממונים על החוקרות על המעשה החמור הנטען, הדחה לעדות שקר, והוא גם לא ביקש לזמן לעדות את החוקרות שגבו את עדותו. הגרסה כולה לא נטענה בכתב ההגנה, אלא נטענה לראשונה בהודעה לצד שלישי, ואף לא במלואה.

זאת ועוד. כאמור, חברת הביטוח טוענת להיעדר כיסוי ביטוחי מהטעם שבעת התאונה נהגה ברכב הגב' קרן סולברס, תיירת ששהתה אז בארץ ולטענת חברת הביטוח, אין כיסוי ביטוחי לנהיגתה. כאמור מדובר בתאונה קשה ושני הרכבים המעורבים ניזוקו קשות. מכאן שלנתבעים יש אינטרס ראשון במעלה לטעון שהנתבע, ולא הגב' קרן סולברס, נהג ברכב במועד התאונה. גם על רקע זה יש לבחון את גרסת הנתבעים.

שני עדי התובעת העידו שבמועד התאונה נהגה ברכב הנתבעים נהגת ולא נהג. נהג התובעת העיד שהוא חושב שברכב נהגה אישה, 90 אחוז, ושלאחר התאונה הוא ראה את האישה יוצאת משמאל לרכב ועוברת לימין וגבר יוצא מימין (עמ' 2 שורות 18 – 20; עמ' 3 שורות 17 – 18; עמ' 5 שורה 1). בהודעה במשטרה מסר נהג התובעת שראה שברכב המעורב נהגה אישה (ת/2 שורה 26). גם הנוסע ברכב התובעת העיד שברכב נהגה אישה, הוא ראה בחור ובחורה יוצאים מצד ימין, קודם לכן ראה ליד ההגה אישה (עמ' 5 שורות 17 – 21), ולאחר התאונה נותרה נעל עקב במקום של הנהג (עמ' 6 שורות 11 – 12). גם בהודעתו במשטרה טען הנוסע שברכב הנתבעים נהגה אישה (ת/4).